ת"צ 10192-02-11

תקציר

תביעה ייצוגית הוגשה נגד רשות מקומית, בדרישה להשבת דמי שמירה שנגבו שלא כדין. הנתבעת טענה לחדלות פירעון סטטוטורית עקב שינוי חקיקה שחל לאחרונה המאפשר גביית אגרות כאמור. עם זאת, בית המשפט קבע כי שינוי החקיקה אינו פוטר את הרשות מלהפסיק לגבות "חובות עבר" שנצברו בחקיקה הקודמת. בעקבות זאת הודיעה הרשות על הפסקת גביית האגרות הללו והסכימה להחזיר את הכספים. בית המשפט, בהפעילו את שיקול דעתו, אישר את הסכמת הצדדים לפסוק לתובע שכר טרחה בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 70,000 ₪, למרות ערכם הגבוה יחסית למקרי ברירת מחדל אחרים. זאת, בשל חשיבותה הציבורית של התביעה, דבקותה של הרשות בסופו של דבר בשלטון החוק, והמאמץ שהשקיעו התובע ובאי כוחו. הבקשה לאישור התביעה הייצוגית נדחתה, ותביעתו האישית של התובע נדחתה. פסק הדין מתמרץ תביעות ראויות לשבח ומחזק את עקרון החוקיות, תוך הדגשת תפקידו של בית המשפט בפרשנות הוגנת של חוקים והרתעה מפני הפרתם.