ת"א 23871-11-15

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית הנוגעת לסכסוך בפרויקט נדל"ן בין התובע, שמעון מזרחי, לבין שלושה נתבעים: עמותת כפר חב"ד, קרן מרום, ומשה שילת, מנהל הקרן. הנתבעים ביקשו הקפאת הליכים, תוך התייחסות לסעיפי הבוררות בהסכמים עליהם חתמו הצדדים, להם התנגדה התובעת. המחלוקת העיקרית היא לגבי ביטול ההסכמים על ידי הנתבעים. בעוד שלעמותה ולתובע יש סעיף בוררות בהסכם ביניהם, אין סעיף כזה בין התובע לבין הקרן/שילת. בית המשפט פירט את הקשרים הכספיים הענפים בין הקרן, מנהלה שילת ושופטי בית הדין של חב"ד, שלא נחשפו בפני התובע. הקשרים התהדקו עם הזמן, וחלק מהמוסדות המעורבים כלל לא היו קיימים בעת חתימת ההסכמים. בנסיבות אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי קיימת סיבה מיוחדת שלא להפנות את הסכסוך לבוררות, כפי שביקשו הקרן ושילת, שכן הדבר מעורר חשש למשוא פנים ולצדק. עם זאת, בית המשפט קיבל את סעיף הבוררות בהסכם בין התובע לקרן, שהוא מנגנון פוגעני פחות, והורה שכל הסכסוך יידון בפני בורר שמונה על ידי ועד רבני חב"ד. כך לא ייאלצו הרבנים לפסוק בענייני הקרן, וכוונתם המקורית של הצדדים לקיים בוררות נשמרת. הבקשה להקפאת הליכים התקבלה, והסכסוך כולו יועבר לבוררות בהתאם למנגנון הסכם השותפות.