עע"מ 6881/07

תקציר

בפסק הדין שניתן ב-14 ביוני 2010 התייחס בית המשפט לדחיית עתירה שהגישה המועצה האזורית עמק חפר לעבודות תשתית ביוב. בית המשפט אישר את ההחלטה לדחות את העתירה בשל חששות הכוללים עיכובים מהותיים בהגשה, אי שיתוף הצדדים המושפעים בעתירה והיעדר תשתית עובדתית מספקת. המערערים, המודעים לתכניות משנת 2001, טענו נגד חוקיות הבנייה ללא היתר בניה וחלקו על תוואי קו הביוב, תוך ציון פגיעה אפשרית ברכושם. בית המשפט קבע כי המשיבים פעלו במסגרת משפטית, תוך הסתמכות על אישורים פרוצדורליים ועל התקדים שנקבע במקרים קודמים. בעוד שהמערערים העלו סוגיות כגון זכויות קניין חוקתיות, בית המשפט מצא כי טענות אלה אינן גוברות על טעויות ועיכובים פרוצדורליים, והדגיש את הצורך לשתף את כל הצדדים המושפעים בהליכים משפטיים. בית המשפט הכיר בעילה אפשרית לפיצוי, אך הדגיש כי האינטרסים הציבוריים ושל צדדים שלישיים נפגעו בשל השיהוי של המערערים. פסק הדין הותיר על כנו את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים תוך ציון כי יש לבחון מחדש את סמכויותיה של הרשות המקומית על פי אמות מידה משפטיות מתפתחות. העתק מפסק הדין נשלח ליועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון את הפרשנויות המשפטיות בנוגע לזכויות הרשויות המקומיות לפי חוק הביוב. המערערים חויבו בהוצאות המשפט של המשיב בסך של 10,000 ₪. השופטים א' א' לוי ומ' נאור הצטרפו לחוות דעתו המסכמת של השופט י' דנציגר.