בג"צ 55/62

תקציר

בפרשת עמרם אזולאי נ' ראש עיריית צפת (א' הכהן) (בג"ץ 55/62), קבע השופט זוסמן כי אדם אינו יכול לכהן כחבר מועצת עירייה ובמקביל לקבל משכורת מקופת העירייה. אזולאי, לשעבר חבר מועצת עיריית צפת, סולק ממפלגתו והצטרף לסיעה הליברלית בשנת 1961. המשיב, ראש עיריית צפת, פסל את אזולאי מתפקידו במועצה, בהסתמך על סעיף 46(א)(5) לפקודת העיריות, הקובע כי עובדי עירייה בשכר אינם זכאים לחברות במועצה. אזולאי טען כי הוא אינו עובד עירייה, אלא עובד הסתדרות הנשים הציוניות (ויצ"ו). עם זאת, בית המשפט מצא כי אזולאי קיבל משכורת ישירות מהעירייה ושימש כמורה במוסד עירוני, מה שהופך אותו לעובד העירייה בשכר, ולכן אינו כשיר לכהן במועצה. טענתו של אזולאי כי לא היה מודע למימון העירייה למוסד, נדחתה, שכן הוא אישר את הסעיף התקציבי הרלוונטי כחבר מועצה. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי הגדרת עובד עירייה לצורך סעיף 46(א)(5) חורגת מחוזה עבודה פשוט, ומתמקדת במקום זאת במערכת היחסים הכספית והמנהלית שבין העובד לעירייה. משכך, ביטל השופט את הצו המותנה וחייב את אזולאי לשלם למשיב הוצאות בסך 250 לירות.