עפ"ס 37187-01-26

תקציר

בבית המשפט העליון **עפ"ס 37187-01-26** **ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ט' פישמן לוי) מיום 30.12.2025, שלא לפסול עצמה מלדון בעניינה של המערערת.** **הרקע העובדתי:** 1. נגד המשיבה 1 (להלן: "הנתבעת") הוגשה תביעה בבית משפט השלום בגין נזקי שריפה. הנתבעת שלחה הודעת צד ג' למערערת (להלן: "המבטחת"), כמבטחת שלה. 2. ביום 16.8.2023 ניתן פסק דין בתביעה זו (להלן: "התביעה הקודמת"). בית המשפט קיבל חלקית את התביעה נגד הנתבעת, וכן קיבל באופן מלא את הודעת צד ג', כך שהמבטחת חויבה לשאת בפיצויים. בפסק הדין נקבע כי "לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים". 3. בעקבות פסק הדין, הגישו המשיבים את התביעה הנוכחית, אשר הגיעה לטיפולו של אותה השופטת שדנה בתביעה הקודמת. בתביעה זו, ביקשו המשיבים לחייב את המבטחת לשפותם בגין ההוצאות המשפטיות שהוציאו לצורך התגוננותם בתביעה הקודמת ובתביעה נוספת, וזאת בהתאם להוראות פוליסת הביטוח. **הבקשה לפסלות שופט:** 1. ביום 19.11.2025, הגישה המבטחת בקשה לפסילת השופטת מלשבת בדין. הטענה המרכזית היא שבמהלך ישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 14.7.2025, במסגרת שיח שלא לפרוטוקול, אמרה השופטת כי אם התביעה הקודמת הייתה רק בין המבטחת למשיבים, היא הייתה פוסקת הוצאות משפט לטובת המשיבים. לכן, לטענת המבטחת, השופטת הביעה עמדה בנוגע להוצאות, באופן המעיד על "נעילת דעתה" ועל חשש ממשי למשוא פנים. 2. המשיבים התנגדו לבקשה. 3. ביום 30.12.2025, דחתה השופטת את בקשת הפסלות. בהחלטתה קבעה כי אין לקשור בין פסיקת הוצאות לצד שכנגד במסגרת פסק דין בתביעה הראשונה, לבין חובת המבטחת לשלם הוצאות לפי פוליסת הביטוח בתביעה הנוכחית. כמו כן, קבעה כי עצם העובדה שדנה בהליך קודם בין הצדדים אינה מהווה עילת פסלות אוטומטית. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 1,500 ש"ח. **הערעור לבית המשפט העליון:** 1. המבטחת ערערה על החלטת בית משפט השלום. היא טענה כי דעת השופטת "ננעלה", כי התבטאויותיה שלא לפרוטוקול מעידות על הכרעה מראש, וכי קיים חשש ממשי למשוא פנים. היא הוסיפה כי השופטת אינה יכולה לשבת כערכאת ערעור על עצמה. 2. המשיבים טענו כי הבעת עמדה ראשונית בדיון קדם משפט אינה מהווה "נעילת דעת", וכי עצם הדיון בהליכים קודמים אינו פוסל את השופט. הם הוסיפו כי אם המבטחת סבורה שנפלה טעות בהחלטת בית משפט השלום, עליה להגיש ערעור על החלטה זו. **הכרעת בית המשפט העליון (כבוד הנשיא יצחק עמית):** 1. **עילת הפסלות:** בית המשפט העליון דחה את הערעור. נקבע כי אין במקרה זה נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים, בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. 2. **דיון בהליך קודם:** נקבע כי העובדה ששופט דן בהליך קודם בין אותם צדדים, ואף אם ההליך הקודם קשור לסוגיה החדשה או באותה פרשה עובדתית, אינה פוסלת אותו כשלעצמה מלדון שוב בעניינם של הצדדים. צוטטה פסיקה קודמת (עפ"ס 71951-02-25 פלונית נ' פלונית): "העובדה כי המותב דן בעניין אחר בין הצדדים, ואפילו כזה הקשור לסוגיה החדשה המובאת לפתחו או באותה פרשה עובדתית – אינה פוסלת אותו, כשלעצמה, מלדון שוב בעניינם של הצדדים". 3. **התבטאויות במהלך קדם משפט:** בית המשפט קבע כי במסגרת קדם משפט, רשאי בית המשפט, ואף מחויב לעיתים, להביע עמדה ראשונית לגבי סיכויים וסיכונים. התבטאות כזו, כשלעצמה, אינה מהווה עילת פסלות אוטומטית. צוטטה פסיקה קודמת (עפ"ס 12917-06-25 גוהר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב): "במסגרת קדם המשפט בית המשפט רשאי, ולעיתים אף מחויב, להביע עמדה לכאורית לגבי הסיכונים והסיכויים העומדים בפני הצדדים, ואין בכך, כשלעצמו, כדי להקים עילת פסלות אוטומטית". 4. **"נעילת דעת":** טענות הצדדים עצמן, כך נקבע, מעלות תמונה הפוכה, לפיה דעת השופטת כלל לא "ננעלה". 5. **המשך דיון:** צוין כי מאחר שההליך עדיין בשלבים מוקדמים, קיימת חזקה שהשופטת תמשיך לדון בעניין "בלב פתוח ונפש חפצה". 6. **זכות ערעור:** הודגש כי אם תרצה המבטחת בכך בהמשך, פתוחה בפניה האפשרות להשיג על החלטות השופטת במסגרת הליכי ערעור. **סוף דבר:** הערעור נדחה. לא נעשה צו להוצאות, מכיוון שהתשובה לערעור הוגשה מבלי שהתבקשה. **עקרונות וחידושים משפטיים:** * **עקרון שקיפות והבעת עמדה ראשונית:** בית המשפט העליון מבהיר כי במסגרת דיוני קדם משפט, שופטים רשאים, ואף צריכים לעיתים, להביע עמדה ראשונית באשר לסיכויים וסיכונים של הצדדים. הבעת עמדה כזו, כל עוד היא בגדר הערכה ראשונית ולא הכרעה סופית, אינה מהווה עילת פסלות אוטומטית. הדבר תורם לשקיפות ההליך ומאפשר לצדדים להעריך את מצבם המשפטי. * **אי-פסילה אוטומטית של שופט שדן בהליך קודם:** פסיקה זו מחזקת את העיקרון לפיו העובדה ששופט דן בהליך קודם בין אותם צדדים, אף אם הוא נוגע לאותה סוגיה עובדתית או משפטית, אינה מחייבת את פסילתו. העיקר הוא לבחון האם השופט אכן "נעול" בדעתו או שמא הוא מסוגל לדון במקרה החדש באופן אובייקטיבי. * **הבחנה בין פסיקת הוצאות בהליך ראשון לחובה לפי פוליסת ביטוח:** בית המשפט מבצע הבחנה משפטית ברורה בין החלטת בית המשפט לגבי פסיקת הוצאות בין הצדדים בהליך הראשון (שאינה פוסקת הוצאות למשיבים), לבין טענת המשיבים בתביעה הנוכחית, לפיה המבטחת מחויבת לשפותם על פי תנאי פוליסת הביטוח. אלו שני עניינים נפרדים, והחלטה באחד אינה מחייבת בהכרח את החלטה בשני. * **הסתמכות על הלכה קיימת:** פסק הדין מסתמך על הלכות קיימות בנוגע לעילות פסילה של שופט, תוך יישומן לנסיבות המקרה. הדבר מדגיש את החשיבות של עקביות משפטית והסתמכות על תקדימים. * **המשך דיון בשלב מוקדם:** הדגש על כך שהדיון עודנו בשלבים מוקדמים מחזק את חזקת התקינות והאובייקטיביות של השופט, ומותיר פתח להשגות עתידיות על החלטותיו בהתאם לדין.