בש"פ 1168/13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה בו הפר הנאשם את תנאי שחרורו. על פי סעיף 21(א)(2) לחוק המעצרים, לבית המשפט נתונה סמכות להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, אם הופר תנאי מתנאי הערבות. השופט מסכים עם החלטות קודמות של בית משפט זה, לפיהן הפרת תנאי השחרור מהווה עילה עצמאית למעצר ולמעצר, והאמון שניתן בנאשם על ידי בית המשפט הופר. השופט מדגיש את החשיבות של העברת מסר ברור לנאשמים כי הפרת תנאי השחרור לשם רווח פלילי היא התנהגות פסולה שתביא בדרך כלל למעצר. בהכירו בכך שייתכנו מקרים חריגים בהם ניתן לשקול חלופת מעצר, מאשר השופט את החלטת בית המשפט קמא במקרה זה. הראיות שהוצגו משכנעות את השופט כי המערער אכן הפר את תנאי שחרורו. השופט מדגיש את אמינות דיווחי השוטרים המזהים את המערער כמבצע העבירות. אשר על כן, בקשת ההקלה נדחית, וההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים מתקבלת.