בש"פ 7175/06

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על ההחלטה לעצור שני מערערים עד לסיום משפטם בגין עבירות פליליות. הערעור מצליח להפוך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. שני המערערים הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, פריצה וגניבה, בגין עבירת פלישה לבית. הם הורשעו בעבר בעבירות דומות, שבית משפט קמא שקל בבואו להורות על מעצרם. עם זאת, ערכאת הערעור מוצאת כי העבירות, חמורות ככל שיהיו, אינן מצדיקות מעצר, בהתחשב בנסיבות ובחוסר התחכום בביצוע העבירה. תחת זאת, ניתן להורות על שחרור המערערים בתנאים מגבילים שקבע בית משפט השלום. תנאים אלה כוללים מעצר בית, פיקוח של ערבים, איסור יצירת קשר זה עם זה או עם הקורבן וערבות כספית. ההחלטה מבוססת גם על העיקרון לפיו עבירות רכוש צריכות להוות עילה למעצר רק בנסיבות מסוימות, כגון שיטתיות, רחבות היקף או מתוחכמות, שנראה כי מקרה זה אינו עומד בהן. יש לציין כי ערכאת הערעור מטילה ספק בתחכום העבירה, בניגוד לפסיקתו של בית משפט קמא, והרישום הפלילי של המערערים אינו נחשב עדכני דיו כדי להצדיק מעצר.