ע"פ 2432/15

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין שהטיל בית משפט קמא. המערער טען כי עדותו של הצופה אינה אמינה, והצביע על סתירות לכאורה בהודעתו באשר לטיבם של החפצים שהושלכו. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בכך שבית משפט קמא יקבל את גרסת המתבונן. עוד נטען, כי אשמתו של המערער לא הוכחה, שכן בעדותו של מפקד המשטרה הוזכרה קבוצת מיידי אבנים ואילו התצפיתנית העידה על אדם אחד. בית המשפט דחה טענה זו, וציין כי המערער היה לבדו על פי הודאתו שלו ועדויות נוספות. באשר לסכנה הפוטנציאלית של החפצים שהושלכו, נחה דעתו של בית המשפט כי הם יכלו לגרום נזק למכוניות חולפות. בית המשפט הדגיש את חומרת אירועי יידוי האבנים ואת הצורך בעונשים מרתיעים, במיוחד נוכח היעדר חרטה ועברו הפלילי של המערער. מאחר שגזר הדין היה בטווח המקובל, גם הערעור עליו נדחה. השופט א' פוגלמן והשופטת ד' ברק-ארז הסכימו עם הכרעת הדין.