בש"פ 2510/05
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין מאריך את מעצרם של שני המשיבים, המואשמים בעבירת הרצח החמורה, בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק הדין, לפי המוקדם מביניהם. הארכת המעצר מבוססת על מסוכנות המשיבים, חומרת העבירה ורישומם הפלילי. התנהלות המשפטים, שהתאפיינה בעיכובים המיוחסים מסיבות שונות, רחוקה מלהשביע רצון, ובית המשפט מוצא אפשרות סבירה שהמשפטים לא יסתיימו בתקופת ההארכה. בית המשפט מכיר בקשיים שמציבה הלכת קינסי, האוסרת על נאשם להעיד במשפטו של שותפו עד למתן פסק דין במשפטו שלו, ומקווה לבחינה מחודשת של פסק דין זה. ההחלטה על הארכת המעצר מתקבלת בחוסר רצון, והתביעה ובית המשפט מונחים להבטיח את קידום המשפטים בתקופה זו. בפסק הדין מודגש כי לא תינתן ארכה דומה בעתיד ללא שינוי מהותי במעמדם של המשפטים. טענת המשיב מס' 1 כי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) אינו חוקתי נדחית.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2510/05 מדינת ישראל נ' יהונתן אלזם, עליון (24.3.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.