ת"א 17068-07-14

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישה אם שבתה נפטרה בגיל 18 מאיידס, נגד חברה קדישא בקריית מלאכי, בגין אי זיהוי הגופה וטיהרה לפני הקבורה, כמקובל. הנתבעת טענה כי פעלה באופן סביר בנסיבות העניין, כדי להגן על בריאות עובדיה, שכן גופת המנוח הגיעה עם מדבקת אזהרה בדבר סכנת הדבקה. בית המשפט קיבל את טענת הנאשם בדבר אי טיהור הגופה, בהיעדר נהלים ברורים באותה עת, אך מצא כי הנתבע לא נהג באופן סביר כלפי משפחת המנוח, בכך שלא איפשר להם לזהות את הגופה, ולא הסביר להם את המצב ואת הסיבות לאי קיום טקס טהרה, המהווה הפרה אוטונומית. לפיכך, פסק בית המשפט לתובע פיצויים לא ממוניים בסך 30,000 ₪. התובעת אינה זכאית לפיצוי מהנתבעת בגין הכאב שנגרם עקב מותה בטרם עת של בתה, וגם לא בגין אי ביצוע טקס הטהרה, שכן האחרון היה סביר בנסיבות העניין. עם זאת, היה על הנתבעת ליידע את התובעת על המצב ולאפשר לה ולבני משפחתה של המנוחה לשקול עריכת טקסי זיהוי וטיהור משלהם. בית המשפט פסק לתובעת פיצויים בסך 30,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה שלה, הסירוב לאפשר לבני המשפחה לזהות את המנוח ואי שיתוף התובעת בהחלטה שלא לקיים את טקס הטהרה. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.