ת"א 13958-02-14

תקציר

התובעת, ספקית שירותי איטום, תבעה את הנתבעת, עובדת לשעבר שעזבה והקים עסק מתחרה, בגין גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות בלתי הוגנת ועשיית עושר ולא במשפט. התובע תבע פיצויים בסך 100,000 ₪. הנתבעת השתמשה בשם העסק "אסא סיטום", אשר לטענת התובעת היה דומה לסימן המסחר שלה "אסא איטום", מה שהוביל לבלבול לקוחות ומהווה גניבת עין. בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. היא לא הוכיחה כי העסק שלה רכש מוניטין או מוניטין, כנדרש בתביעת גניבת העין. מהראיות עולה כי מוניטין כלשהו היה שייך למנהל התובעת באופן אישי ולא לחברה. בנוסף, לא הוכחה די הצורך לחשש סביר להטעיית לקוחות שנגרמה בשל שם העסק הדומה של הנתבעת. באשר לתיאור כוזב, ציין בית המשפט כי עוולה זו מתייחסת לפרסום מטעה, אשר לא הוכח שכן הנתבע כמעט ולא פרסם את עסקו. באשר לטענת ההפרעה הבלתי הוגנת, התובעת לא סיפקה כל ראיה לכך שהנתבעת מנעה מלקוחות גישה לעסק שלה. לבסוף, טענת עשיית עושר ולא במשפט לא הוכחה, שכן התובע לא הביא כל ראיה באשר לתנאים היוצרים עוולה זו. בית המשפט דחה את טענות התובעת במלואן והורה לה לשלם לנתבעת הוצאות בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין.