עת"מ 2/10

תקציר

השופט החליט כי יש לקבל את בקשת העותר באופן חלקי. ראשית, דחתה השופטת את טענות המשיב כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי של העותר בהגשתה ואי מיצוי כל ההליכים האפשריים. השופט הסכים עם טענות העותר לגופו של עניין בדבר מועד תחילת השימוש בארנונה, הפטור מארנונה לנכסים חדשים והפסקת החזקה בנכסי העותר. עוד קבע השופט כי המשיב פעל שלא כדין ובחוסר הגינות בכך שפתח בהליכי גבייה מנהליים ללא מתן התראה מוקדמת, ומבלי שערך חקירה מקיפה של מצב החזקה בנכסי העותר, מה גם שהמשיב לא הציג כל ראיה למועד שליחת דרישת התשלום. עם זאת, השופט מצא את העותרת חייבת בארנונה ובתשלומי מים מרגע שהבניינים הושלמו וראויים לשימוש, ועד למועד מסירת הדירות לרוכשים. השופט הורה למשיבה לתקן את חיובי הארנונה לאחר שהעותרת תציג תיעוד למועדים בהם חדלה להחזיק בנכסיה. בנוסף, קבעה השופטת כי למשיב הזכות לגבות הוצאות סבירות שהוצאו מההליך המנהלי, אך לא את דמי השמירה ודמי המתאר, שכן המשיב לא הציג מקור משפטי הקובע כי מדובר בתשלומי חובה. לפיכך, העתירה מתקבלת באופן חלקי. המשיב יישא בהוצאות העותר ובשכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 12,000 ₪ כולל מע"מ.