ב"ש 94069/06

תקציר

הכרעת הדין המדוברת עניינה בבקשה לעכב ביצוע עונש מאסר בעקבות הרשעה פלילית. המבקשים, שהורשעו בעבירות כלכליות ובהן גניבה והפרת אמונים, ביקשו עיכוב ביצוע כדי לערער על פסק הדין. בית המשפט בחן את הקריטריונים לעיכוב ביצוע שנקבעו במקרים קודמים, ובראשם שוורץ נ' מדינת ישראל, והעריכה את סיכויי ההצלחה של המבקשים בערעורם, את חומרת העבירות, את הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ואת הרישום הפלילי של המבקשים. בית המשפט אמנם הכיר בכך שהתיק מורכב והעונשים קצרים יחסית, אך לא מצא עיוותים בולטים או סיכויי הצלחה לכאורה בערעור של המבקשים. עם זאת, בשל התמשכות התיק בבית משפט קמא, נעתר בית המשפט לבקשתו של המבקש מס' 2 והשהה את ביצוע עונשו עד להכרעה בתיק הערעור. מנגד, בקשתו של המבקש מס' 1 נדחתה, ובית המשפט הורה על ביצוע מיידי של עונשו. ההחלטה התקבלה על סמך עברו הפלילי וההנחה כי ירצה את מרבית עונשו בטרם יישמע הערעור. פסק הדין הדגיש את הצורך לאזן בין האינטרס הציבורי לבין זכויות הפרט, ובסופו של דבר קבע כי על המבקש מס' 1 להתחיל לרצות את עונשו בעוד ביצועו של המבקש מס' 2 מתעכב.