פש"ר 71028-01-17

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת התובעים לדחות את התביעה. התובעות, שהן בנותיו של אדם שנפטר, טענו כי לא היו מודעות להליכים המשפטיים בנוגע למכירת דירת אביהן ולכן לא הייתה להן הזדמנות לרכוש אותה בעצמן. עם זאת, השופטת סברה כי טענה זו אינה סבירה, שכן חזקה כי אמם – שלא ידעה על ההליך – הודיעה להם. זאת ועוד, התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שנפגעו ממכירת הדירה, שנערכה כדין ואושרה על ידי בית המשפט. הליך המכירה בוצע כהלכה, בהזמנה למכרז ובמחיר שאושר על ידי השמאי שמונה על ידי בית המשפט. טענות המבקשים כי הדירה נמכרה במחיר נמוך וכי הנאמן היה מעורב בעסקה מצד הרוכש לא נתמכו בראיות כלשהן. עוד ציינה השופטת כי המבקשים, שהתגוררו בארה"ב, לא היו בקשר עם אביהם במשך שנים רבות ולא מסרו את כתובתם לנאמן. לכן, סיכויי ההצלחה שלהם בתביעה אישית נגד הנאמן היו נמוכים מאוד. בנוסף, מעמדם של המבקשים כיורשי המנוח לא הקנה להם זכויות כלשהן בעיזבון בטרם נפרעו החובות לנושים. לבסוף, התובעים לא השיבו לטענות הנאמן, דבר המצביע עוד יותר על חולשת טענותיהם. בעקבות זאת דחתה השופטת את בקשתם והורתה להם לכסות את הוצאות הנאמן, והעמידה את הסכום על 7,500 שקל.