תמ"ש 95520/00

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה בדבר חלוקת רכוש בין יורשי זוג נשוי לאחר פטירת שני בני הזוג. התובעים, יורשי האישה, טענו כי קיימת חזקת חלוקת רכוש בין בני הזוג, ולכן עליהם לרשת מחצית מהרכוש. הנתבעים, יורשי הבעל, טענו כי האישה ויתרה על זכויותיה בנכס, ולחילופין כי התביעה הוגשה בשיהוי והיא מיושנת. הנכסים העיקריים המדוברים היו שתי דירות וחלקת אדמה. בית המשפט קבע כי התביעה אינה מיושנת, שכן היא הוגשה במסגרת תקופת ההתיישנות, והשיהוי בהגשתה אינו מצדיק את דחיית התביעה, מה גם שהנתבעים לא הצליחו להוכיח את ויתור המנוחה על זכויותיה. באשר לתחולתה של חזקת השיתוף, קבע בית המשפט כי היא חלה על מערכת היחסים בין בני הזוג, במיוחד לגבי דירת המגורים בגבעתיים, שנרכשה במהלך הנישואין, ולכן יורשי האישה זכאים למחצית מזכויותיה. למרות שהבעל רכש את הדירה בתל אביב לפני הנישואין, חזקת השיתוף צריכה לחול גם עליה, בהתחשב בכך שהיא שימשה למגורי בני הזוג בשנים הראשונות לנישואיהם. עם זאת, בית המשפט קבע כי חזקת השיתוף אינה חלה על החלקה, שמחיר רכישתה שולם על ידי הבעל, ומחציתה נרשמה על שם הבעל למראית עין בלבד. לפיכך, יורשי האישה זכאים למחצית מהזכויות בדירה בגבעתיים ולרבע מהתמורה המשולמת עבור המגרש. הנתבעים חויבו לשלם את הוצאות המשפט של התובעים.