ע"א 1072/06

תקציר

הערעור עוסק בשאלה האם יש להכיר בסמל לשעבר במג"ב כנכה לאחר שנפגע בתאונת אופנוע, לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. שאלת המפתח היא האם הפגיעה אירעה "במהלך שירותו של המערער ובעקבותיו", כמו גם המשמעות של "שהייה בלתי חוקית מחוץ למחנה" ו"התנהגות רעה וחמורה". המערער עזב את בסיסו ללא רשות להביא מזון משום שלא היה מזון זמין בבסיס, ונפצע בדרכו חזרה. בית המשפט מצא כי הימצאותו של המערער מחוץ למחנה לא הייתה בלתי חוקית על פי כוונת החוק, למרות שעזב את הבסיס ללא רשות – הנסיבות היו יוצאות דופן, והיה זה סביר שיעזוב לאכול בנסיבות העניין. יתר על כן, מעשיו לא נחשבו רעים וחמורים, שכן הוא לא הפגין כל כוונה או זדון, והתנהגותו לא נחשבה חמורה בהתחשב בהקשר המסוים. גם הקשר המשפטי בין השירות לבין האירוע נמצא קיים, שכן המערער נזקק לאכול לצורך מילוי תפקידו, ואי אספקת המזון על ידי הצבא תרמה להחלטתו לעזוב את הבסיס. לפיכך, הערעור מתקבל, והמערער מוכר כנכה על פי החוק, כאשר המשיב נושא בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין.