רע"פ 1929/18

תקציר

בפסק דין זה החליט בית המשפט לדחות בקשת רשות ערעור, בציינו כי חופשה כזו ניתנת רק במקרים חריגים הנוגעים לעניינים בעלי חשיבות ציבורית או כללית או לעוול מהותי. טענות המבקש לא עמדו בקריטריונים אלה, לרבות הטענות בדבר חלוף הזמן המשפיע על חומרת העונש. סעיפי חוק העונשין הנזכרים אמנם מתייחסים לחלוף הזמן הרלוונטי לקביעת העונש, אך במקרה זה אין בכך כדי להצדיק הקלה בעונש. המבקש ערער על חומרת העונש, אך על פי תקדים משפטי, התנגדויות כאלה בדרך כלל אינן מצדיקות ערעור אלא אם קיימת חריגה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות. בנוסף, פער הענישה בין ערכאות נמוכות יותר לבין ערכאות ערעור לא סיפק עילה לערעור אלא אם כן היה גדול במיוחד. המבקש הורשע בעבירות רבות שבוצעו באופן שיטתי במשך שלוש שנים, וכתוצאה מכך הונאת מס משמעותית בסך 280,000 ₪, שעונשה מאסר ראוי על ידי בתי המשפט. מקרים קודמים הדגישו את חשיבותם של עונשי מאסר בעבירות מס חמורות, שבהן חלוף הזמן אינו פוטר ממאסר. העונש שיקף הכרה בזמן החולף ובנסיבות אישיות, אך תאם את המדיניות המקובלת בעבירות מסוג זה. מכאן, שאין בסיס להתערבות בית המשפט בהקשר זה, והבקשה נדחית. המבקש נדרש להתחיל לרצות את עונשו ביום 22.5.2018 במרכז הרפואי דקל, תוך הקפדה על תיאום עם שירות בתי הסוהר לכניסה ואפשרות למיון מוקדם.