בש"א 7148/95
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. מדובר בתביעת נזיקין שנדונה בשני חלקים, תחילה קביעת החבות ולאחר מכן גובה הנזק. לאחר קביעת החבות, הצדדים ניהלו משא ומתן על גובה הנזק והגיעו לפשרה. פסק הדין, שניתן בהסכמה, קבע כי המועד האחרון להגשת ערעור לבית המשפט העליון יחל מיום מתן פסק הדין. בא כוח המבקש לא עמד במועד זה, והגיש בקשה באיחור של ארבעה ימים. המבקש ביקש הארכת מעצר, בנימוק של נסיבות חריגות: משרדו של בא כוח המבקש שובש עקב רצח ראש הממשלה, ולעורך הדין המטפל בתיק היה קשר אישי לבתו של ראש הממשלה, שעבדה אף היא במשרד. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי נסיבות אלה אינן מהוות סיבה מיוחדת המצדיקה את השיהוי. למרות שתקופת האבל השפיעה על תפקוד המשרד, עורך הדין המשיך לעבוד ויכול היה לנהל את עניינו של המבקש. יתר על כן, נושא הערעור לא היה ברור, וכוונת המבקש לערער לא נמסרה לצד שכנגד. השופטת הדגישה כי אחריותה המקצועית של עורכת הדין מחייבת אותה לנהל את התיקים שהוקצו לה, והנסיבות אינן מצדיקות את רשלנותה. בסופו של דבר, הבקשה להארכה נדחתה, שכן הנימוקים שניתנו לא היוו הצדקה מיוחדת לעיכוב.
בש"א 7148/95 מדינת ישראל נ' חכמיה סמניה, עליון (7.1.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.