עמש"מ 20508-06-12

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית הדין למשמעת לעובדי מדינה, שהרשיע את מנשה עזרא, עובד בית החולים זיו בצפת, בשורה של עבירות לפי חוק שירות המדינה (משמעת). כתב האישום נגד עזרא התייחס לטענות כי ניצל לרעה את מעמדו בכך שדרש משניים מפקודיו לבצע עבורו עבודות פרטיות בשעות העבודה. האישום הראשון נגע לבניית פרגולה בביתו של עזרא, שבגינה הורה לכאורה לעובד, נתנאל, לצאת לחופשת מחלה ולהגיש תעודות מחלה מזויפות. האישום השני עסק בניסיונו של עזרא לשכנע את חמיו לשעבר של נתנאל לחתום על מסמך הקובע בכזב כי בנה את הפרגולה, לאחר שנתנאל האשים את עזרא בכך שדרש ממנו לבצע עבודה פרטית. האישום השלישי נגע לבחירות במפלגת העבודה, שם דרש לכאורה עזרא מעובד אחר להצביע עבור מועמד מסוים. בית הדין זיכה את עזרא מהאישום השלישי וממספר עבירות נוספות הקשורות אליו, אך הרשיע אותו ביתר סעיפי האישום. היא הטילה עליו נזיפה חמורה, פסלה אותו מתפקידי ניהול למשך שלוש שנים והורתה על העברתו לתפקיד לא ניהולי. עזרא ערער וטען כי בית הדין שגה בהערכות המהימנות שלו וכי גזר הדין היה חמור מדי. המשיב (בית החולים) ביקש לקיים את פסק הדין ואת הצעדים המשמעתיים. בית המשפט דחה את הערעור על פסק הדין, וקבע כי בית הדין בחן בקפידה את הראיות וערך הערכות מהימנות סבירות. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהרשעה הקשורה לפרגולה ולטיוח דירת אמו של עזרא, שכן אלה נתמכו בראיות מספיקות. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעור על גזר הדין, בהתחשב בשירותו הממושך של עזרא בשירות המדינה, בהערכות החיוביות ובפעילותו החברתית והנדיבה. בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה של עזרא חמורות פחות מאלו של מקרה מקביל. לפיכך ביטלה היא את הפסילה מתפקידי ניהול ואת המעבר לתפקיד לא ניהולי, והטילה במקום זאת נזיפה חמורה, הפקעת שכר בעשרה תשלומים שווים והורדה בדרגה למשך שנתיים.