סע"ש 17420-06-20

תקציר

מדובר בעובד, מר עמיחי שחף, שתבע את מעסיקתו, הולמס פלייס אינטרנשיונל, לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת לאחר סיום העסקתו במהלך מגפת הקורונה. מהעובדות עולה כי שחף החל לעבוד בהולמס פלייס כמנהל חדר כושר ויועץ כושר בשנת 2018 ושובץ במועדון רמת גן. שכרו התבסס על שילוב של שכר בסיס ועמלות. בשנת 2020, בשל המגפה, הוציאה הולמס פלייס את כל עובדיה, כולל שחף, לחל"ת ללא הגבלת זמן. שחף סירב להצעה זו ודרש מהחברה לספק לו עבודה ברמת השכר הקיימת או לראות בו מפוטר ולספק לו את הזכויות המתאימות. מאחר שהולמס פלייס לא הסכימה לדרישותיו, התפטר שחף ותבע פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. בית הדין פסק לטובת שחף, וקבע כי הוצאתו לחל"ת מהווה הרעה בתנאי העבודה, מה גם שמדובר בתקופה בלתי מוגבלת וללא הסכמתו. החל"ת ללא הגבלת זמן, שכללה הפסקת תשלומי שכר, כמוה כפיטורים, מה שזיכה את שחף בפיצויי פיטורים. עוד ציין בית הדין כי שחף הוציא התראה בכתב על התפטרותו וכי התפטרותו נבעה מההרעה בתנאי העבודה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הולמס פלייס כי החופשה הייתה צעד מניעתי שנכפה עליהם על פי הנחיות הממשלה, ובמקום זאת קבע כי החברה לא סיפקה ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. לפיכך חויבה הולמס פלייס לשלם לשחף פיצויי פיטורים בסך 31,931 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתו של שחף להפרשי פנסיה, שכן הוא לא סיפק ראיות מספיקות לקיומה של קרן פנסיה קיימת לפני העסקתו בהולמס פלייס. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין, כאשר הולמס פלייס שילמה סך של 5,000 שקל בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.