עת"מ 28875-05-14

תקציר

העותר, תושב נהריה, עמד בפני הליכי גבייה שיזמה עיריית נהריה בגין ארנונה וחיובי מים שלא שולמו מלפני מספר שנים. סך החוב הסתכם ב-109,730 שקל. העותר טען כי החובות הם התחייבויות משותפות עם גרושתו ויש להתחלק ביניהם שווה בשווה, כי הליכי הגבייה של העירייה נפתחו מאוחר מדי, וכי חלק מהחובות התיישנו עקב התיישנות. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות העותר. התברר כי העירייה נקטה בפעולות גבייה קונקרטיות, לרבות הקפאת חשבונות בנק, בתוך תקופת ההתיישנות, ובכך הפכה את טענת העותר לחסרת תוקף. זאת ועוד, ההנחיות אליהן הצביע העותר בדבר מגבלה של 3 שנים לגביית חובות לא חלו בעניינו, והוראת השיהוי לא התקיימה. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי העותר, כבעלים הבלתי מעורער של הנכסים המדוברים, הוא האחראי הבלעדי לחובות, ללא קשר לבעלות משותפת כלשהי עם גרושתו. השופט הורה על מחיקת העתירה ופסק הוצאות בסך 3,000 ₪ לעירייה המשיבה. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות והנסיבות שהוצגו, תוך הדגשת הצורך של העותרים לשמור רישומים ולהסדיר את חובותיהם במועד.