עב"ל 45023-09-11

תקציר

בית המשפט דחה את טענת המערער כי יש לסווג התקף לב שעבר כ"תאונת עבודה" לפי סעיף 79 לחוק. המערער טען כי האירוע הלבבי עצמו, שהוחמר עקב לחץ נפשי ערב האירוע, נחשב ל"אירוע מקרי". עם זאת, בית הדין סבר כי כדי לבסס הכרה בפגיעה בעבודה, יש להוכיח תחילה "אירוע חריג" בעבודה, שהמערערת לא סיפקה. בית הדין ציין את הצורך הן בראיות אובייקטיביות והן בהערכה של מומחה רפואי כדי לברר את הקשר הסיבתי בין כל אירוע כזה לבין האוטם. בית הדין האזורי לא מצא נסיבות חריגות בסביבת העבודה של המערערת שקדמו להתקף הלב. עדויות העדים, לרבות עדותה של גב' שביט, שהבחינה במערער במצב של סערת רגשות, לא זיהו כל סיבה תעסוקתית למצבו. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי חזקת הסיבתיות של סעיף 83 אינה חלה שכן האוטם לא נגרם על ידי אירוע חיצוני הניתן לזיהוי. לסיכום, בהיעדר ראיות לקיומו של "אירוע חריג", אישר בית המשפט את פסק הדין, קבע כי אין מקום למנות מומחה רפואי ובכך דחה את הערעור מבלי לפסוק הוצאות.