עת"מ 37489-02-14

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית המשפט לדון בעתירה נגד עיריית נצרת בעניין אי מתן אישור להסכם שכירות משנה. העותרת טוענת כי אישור שר הפנים אינו נדרש במקרה זה, שכן הקצאת הקרקע משרתת מטרה ציבורית ולכן היא פטורה מחובת אישור שרים לפי פקודת העיריות. בית המשפט מסכים עם העותרת ומדגיש כי תפקידה של העירייה הוא להיות מתווך טכני בין מינהל מקרקעי ישראל לבין העותר, וכי מנגנון האישור נועד לפקח על עסקאות מסחריות. זאת ועוד, בית המשפט מדגיש את השיהוי הרב, חוסר המעש וחוסר תום הלב מצד המשיבים, אשר המתינו עד להשלמת הבנייה בטרם הגישו התנגדויות. פסק הדין מסכם כי העתירה ראויה לשבח ומורה לעירייה לכבד את הסכם שכירות המשנה, ולאפשר לעותרת לאכלס את הבניין. ההחלטה מתבססת על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, ובית המשפט מדגיש כי היא אינה מהווה תקדים לעקיפת דיני המכרזים. לבסוף, לא ניתן צו הוצאות בשל מכלול הנסיבות.