ת"א 14394-10-19

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הראיות והעדויות שהוצגו בתיק נזקי גוף זה כתוצאה מתאונת דרכים. נושאי המחלוקת המרכזיים היו נכויותיו של התובע וזיקתן לתאונה, כאשר הנתבע טען כי חלק מקשייו של התובע אינם קשורים לאירוע. בית המשפט מינה פסיכיאטר מומחה, ד"ר דורסט, שחוות דעתו התקבלה חלקית. המומחה לא בחן לעומק את מצבו הנפשי של התובע ואת הגורמים הסיבתיים, התמקד יתר על המידה בציר הקשור לתאונה והזניח היבטים מכריעים אחרים של הטיפול הפסיכולוגי שלו, במיוחד בכל הנוגע למאבקיו עם היציאה מהארון. בית המשפט מצא גישה זו בעייתית, שכן היא הביאה להערכה חלקית ושגויה חלקית של נכותו הנפשית של התובע. למרות חסרון זה, בית המשפט לא דחה לחלוטין את חוות דעתו של ד"ר דורסט אלא בחר לנכות אחוז מינימלי בהתחשב בנסיבות שקדמו לתאונה. הנכות הרפואית המשוקללת של התובע לאחר התאונה נקבעה בשיעור של 27.33%, לרבות נכות נפשית בשיעור של 15%, נכות אורתופדית בשיעור של 10% ונכות נוירולוגית בשיעור של 5%. בהערכת הנכות התפקודית שקל בית המשפט נסיבות פרטניות, לרבות הרקע האקדמי והמקצועי של התובע, ומצא כי יכולתו לתפקד פחתה מעט לאחר התאונה. הנכות התפקודית נקבעה בשיעור של 15%, נמוך מהנכות הרפואית המשוקללת. בית המשפט קבע גם את בסיס השכר לחישוב הפיצויים, ובחר בשכרו הממוצע הנוכחי של התובע בסך 21,521 שקל, המוערך ל-22,898 שקל ברוטו, או 18,986 שקל נטו. טענות התובע בגין הפסדי שכר בעבר לא נתמכו בראיות מספיקות, ובית המשפט פסק במקום זאת פיצוי גלובלי. הפסדי השכר העתידיים חושבו על בסיס השכר שנקבע והנכות התפקודית, עד לגיל הפרישה של התובע. בית המשפט פסק גם לגבי הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, תוך הגבלת הפיצוי לסכום גלובלי, ושקל את הצורך של התובע בסיוע, ופסק סכום סביר לסיוע מוגבל. הפיצוי בגין כאב וסבל חושב על בסיס הנכות הרפואית, ובסך הכל נפסקו 985,857 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה, בצירוף 15.21% שכר טרחת עורך דין והוצאות המומחים. התובע היה אחראי לעלות חוות דעתו של ד"ר שטיין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 15.5.2024.