ה"פ 13353-12-15

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשתה של העותרת, שלא עמדה בהתחייבותה להקים מפעל לעיבוד ברזל על החלקה שהוקצתה בלוח הזמנים המוסכם, שהיה תנאי יסוד בהסכם הפיתוח. המשיבים, מינהל מקרקעי ישראל והחברה הכלכלית לנתניה, ביטלו את ההסכם בשל אי עמידתה של העותרת, תוך שהיא פועלת במסגרת זכויותיהם בהתאם לתנאי החוזה ובצדק. גם הליך הביטול התנהל כדין. טענות העותרת בדבר אפליה והפסדים כספיים עקב מעשי המשיבים לא נתמכתו, ונדחו. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת המשיבים שלא להאריך את הסכם הפיתוח, בהתחשב בכך שלעותרת הוקצתה הקרקע ללא מכרז, ולזמן המשמעותי שחלף מבלי שבוצעה כל בנייה. יתר על כן, התנהלות המשיבים, אף שנמתחה עליה ביקורת על היותה איטית, לא הקנתה לעותר זכויות אופרטיביות כלשהן, אם כי ניתן להתייחס לכך בדיונים כספיים. ההחלטה לדחות את הבקשה התבססה על הפרת חוזה של העותר, ופעולות המשיבים נמצאו סבירות, עולות בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ונטולות כל חוסר תום לב. לכל משיב נפסקות הוצאות מתונות בסך 3,500 ₪ מהעותרת.