ע"ח 14237-05-10

תקציר

המערער ביקש גישה לחומרי חקירה הנוגעים לעניינו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. בית משפט השלום בירושלים דחה את בקשתו, והוביל אותו לערער על ההחלטה. כתב האישום נגדו כלל אישומים של הסתה לאלימות, איומים והעלבת עובד ציבור על רקע שני אירועים. הראשון כלל ראיון טלוויזיוני בנוגע למצעד הגאווה, והשני עימות עם מפקד צה"ל במהלך פינוי בחברון. המערער טען כי הגישה לחומרים חיונית להגנתו ולהפרכת האישומים, הכוללים אכיפה בררנית ופגיעה בזכותו למשפט הוגן. המשיב, שייצג את המדינה, טען כי רבים מהחומרים המבוקשים אינם רלוונטיים, אינם קיימים או כפופים לשיקולי צנעת הפרט. שופט בית המשפט המחוזי בחן בקפידה את טענות הצדדים. נמצא כי בית משפט קמא שקל בכובד ראש את בקשת המערער וסיפק נימוקים מפורטים לאי פרסום חומרים מסוימים, במיוחד כאלה הנוגעים לתיקים אישיים ולפגיעה בפרטיות. השופט הסכים עם החלטת בית משפט קמא כי מדובר בניסיון לפתוח בחקירה חדשה וכי חלק מהחומרים המבוקשים אינם קשורים לסעיפי האישום. כמו כן, השופט הדגיש כי יש לפרש את הגדרת "חומר חקירה" באופן רחב, אך לנקוט משנה זהירות כאשר מדובר בחומרים הקשורים בעקיפין בלבד לכתב האישום או כאלה העלולים לפגוע באינטרסים ציבוריים או בצנעת הפרט. השופט הגיע למסקנה כי החלטת בית משפט קמא סבירה ודחה את הערעור. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, לרבות עמדות הצדדים, הערכת בית המשפט והפסיקה הסופית.