פש"ר 8520-08-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על קביעות החוב והסדרי החוב של הקצין המיוחד. המערערת, אגודה המנהלת יישוב חקלאי, טענה כי יש לה זכות לשעבד חלקות מקרקעין של חברים כנושה מועדף. בית המשפט מצא כי פרשנותה של האגודה לזכויותיה במקרקעין אינה עולה בקנה אחד עם תקנונה, שמטרתו להסדיר את מתן זכויות הסמכות ממינהל מקרקעי ישראל לחברי האגודה המתנחלים, ולא להקנות לאגודה זכויות ישירות בקרקע. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי האגודה לא הוכיחה כל מקור נורמטיבי לשעבוד סטטוטורי, ואף לא הוכח כי תרמה להשבחת הנכס הנדון. באשר לטענה כי לאגודה היה שעבוד חוזי על פי תקנונה, מצא בית המשפט כי אמנם שעבוד כזה אפשרי, אך התקנון אינו כולל הסכם כזה, ובכל מקרה יצירת שעבוד תחייב את החלטת העמותה ואת הסכמת החייבים, שלא הוצגה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי העדר הסכמת האגודה לרישום משכון לבנק ולמערערת ז'אנו גורע מתוקפם, שכן סמכות האגודה כלפי חבריה לא העניקה לה מעמד של נושה מועדף. לבסוף, קבע בית המשפט כי העדר רישום המשכון אצל רשם האגודות השיתופיות אינו פוסל אותן, וממילא האגודה לא הסבירה כיצד נפגעה ממחדל זה. לפיכך אושרו קביעותיו של הקצין המיוחד לגבי תביעות חוב ומעמד נושה מועדף, והעמותה חויבה לכסות את הוצאות הבנק, ז'אנו והקצין המיוחד.