ת"א 66468-02-20

תקציר

השופט דחה את הבקשה לתיקון כתב הגנה בתביעה אזרחית בשל מספר גורמים מרכזיים. הבקשה הוגשה מכוח תקנה 46(א), המאפשרת תיקונים למשפט הוגן, בהתחשב בהתנהלות המבקש, בשלב הפרוצדורלי ובמטרת התיקון. השופט פירש תקנה זו באופן מצמצם, תוך שימת דגש על האינטרס הציבורי ויעילות ההליך המשפטי. הם מצאו כי הבקשה, שהוגשה שלוש שנים לאחר כתב ההגנה, היוותה שיהוי משמעותי ללא סיבה משכנעת, מה גם שהמבקש היה מודע למידע הרלוונטי למעלה משנתיים. עיתוי הגשת הבקשה, בסמוך למועד הגשת הראיות, הכביד אף הוא על המבקש, שכן הוא יגרום לעיכוב נוסף ויגדיל את עלות ומורכבות ההליך. בנוסף, ביקש התיקון להפחית את הסכום המגיע למשיב, דבר שלא שירת את המטרה של משפט הוגן. השופטת ציינה גם את התנהלותו של המבקש ואת הזדמנויותיו לתקן קודם לכן, ואת בקשת התיקון החסרה, שהצדיקה עוד יותר את הדחייה. לבסוף, האינטרס הציבורי לחסוך זמן ועלויות, ושימוש לא יעיל במשאבים שיפוטיים, הביאו להחלטה לדחות את הבקשה. המבקש חויב לשלם את הוצאות המשיב.