ת"א 2266-05-08

תקציר

התביעה שהגישה חברת כאל בניין נגד חברת החשמל מבקשת לקבל בחזרה תשלומים נוספים, לכאורה בשל העלייה הבלתי צפויה במחירי הברזל במהלך ביצוע שלושה פרויקטי בנייה. שלושת הפרויקטים הם: הקמת שני קניונים בצפון הארץ, הקמת תחנת כוח בחגית והרחבת תחנת כוח נוספת בגזר. התביעה מבוססת על פרשנותו של סעיף מסוים בחוזה שנחתם בין הצדדים, דהיינו סעיף 16(ה). לטענת קל בניין, סעיף זה מזכה את הקבלן בתשלום נוסף במקרה של שינוי בלתי צפוי בתנאי החוזה. בית המשפט קבע כי סעיף 16(ה) אינו מקנה לקבלן זכות לתשלום נוסף אלא רק מאפשר לו לבקש אותו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי תכלית הסעיף מוגבלת לנסיבות בהן מחליטה חברת החשמל לשנות את העבודות שנקבעו. לפיכך, היא אינה חלה על המקרה הנוכחי, שבו עליית מחירי הברזל התרחשה ללא תלות בהתנהלות חברת החשמל. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי נקודת המוצא לפרשנות חוזה צריכה להיות לשון החוזה עצמו. במקרה זה, לשון החוזה הקצתה באופן ברור את הסיכון של עליית מחירי החומרים לקל בנין. עוד ציין בית המשפט כי פרשנותה של כאל בניין לסעיף 16(ה) סותרת סעיפים אחרים בחוזה, ובפרט את סעיף 2.1 לנספח תנאי התשלום, הקובע במפורש כי שינויים במחירי החומר לא ישפיעו על מחיר החוזה. בית המשפט דחה גם את טענותיה של קל בנין בדבר כוונת הצדדים ומטרת החוזה. נמצא כי חלוקת הסיכונים בין הצדדים הוגדרה בבירור בחוזה, וחברת קל בנין לא סיפקה ראיות מספיקות המצדיקות סטייה מהקצאה זו. כמו כן, בית המשפט קבע כי את עליית מחירי הברזל ניתן היה לצפות מראש על ידי חברת כאל בניין. בית המשפט ציין כי חלה עלייה במחירי הברזל בשנת 2002, טרם הגשת הצעות לפרויקטים, וחברת קל בנייה הייתה מודעת למגמה זו. בית המשפט הדגיש כי היכולת לחזות שינויי מחירים צריכה להיבחן על פני תקופה ולא באופן פרטני עבור כל חודש. לבסוף, קבע בית המשפט כי חברת כאל בניין לא הוכיחה כראוי את נזקיה הנטענים. בית המשפט מתח ביקורת על השיטה בה השתמשה חברת Cal Building לחישוב הנזק, שהתבססה על הנחות והערכות חסרות ראיות מוצקות. לאור האמור, דחה בית המשפט את התביעה במלואה והורה לחברת כאל בניין לשלם את שכר טרחת עורך הדין של חברת החשמל והוצאותיה.