ת"א 1061/02

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובע כנגד חברת הביטוח הנתבעת. התובע תבע את הנתבעת על כך שלא שילמה את מלוא סכום הפיצויים בהתאם לפוליסה שלה בעקבות תאונה. חברת הביטוח טענה כי חלק מהניכויים שבוצעו היו מוצדקים על פי תנאי הפוליסה, לרבות ניכויים בגין בלאי, וכי תביעות אחרות, לרבות תביעות בגין שכר טרחת שמאי, הוצאות גרירה וריבית חריגה בגין איחור בתשלום, אינן מכוסות בפוליסה. בית המשפט בחן את הפוליסה ומצא כי פרשנויות חברת הביטוח תואמות את המסמך המחייב. השופטת הסכימה עם הנתבע כי התובע לא הוכיח די הצורך הפסד כספי כלשהו בשל איחור בתשלום, מה גם שהשיק הוצא לחברת מימון שהחזיקה בשעבוד על המונית. עוד מצא בית המשפט כי עמדת חברת הביטוח בנוגע לניכויי בלאי הייתה מוצדקת על בסיס תנאי הפוליסה. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לפסוק את שכר טרחת השמאי המבוקש על ידי התובע, מה גם שחברת הביטוח הייתה נושאת בשכר טרחה נמוך יותר אילו התובע היה מבקש בדיקה על ידי שמאי חברת הביטוח. לבסוף, מצא בית המשפט כי הפוליסה אינה מכסה הוצאות גרירה, ולכן לא ניתן לחייב את הנתבעת לשלם בגינם. לאור אופיין החריג של חלק מדרישות התובע, קבע בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, כאשר הנתבע שילם לתובע סכום מינימלי של 650 ₪ + מע"מ כהוצאות משפט.