תת"ע 6057-12-11

תקציר

בית המשפט החליט שלא לבטל את פסק הדין נגד הנאשם, שביקש לבטל את הרשעתו בשימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. הנאשם טען כי לא קיבל את הזימון לבית המשפט, אך התביעה טענה כי הזימון נשלח לכתובתו בדואר רשום ואושר כ"לא נדרש", מה שמהווה מסירה כדין. השופט פסק לטובת התביעה, וציין כי אי התייצבותו של הנאשם בבית המשפט אינה מוצדקת וכי החוק אינו מאפשר לנאשמים לסכל או לעכב הליכים על ידי אי התייצבות לדיונים. עוד הדגישה השופטת כי אי התייצבות בבית המשפט נחשבת כהודאה באשמה בגין האישומים שבכתב האישום, ולבית המשפט יש סמכות לנהל משפט שלא בפניו. מאחר ונימוקי הנתבע לאי התייצבותו נמצאו מופרכים, נדחתה בקשת הביטול בעילה של עיוות דין. החלטה זו התקבלה על מנת לשמור על תקינות ההליך המשפטי ולמנוע עידוד תמרוני התחמקות טקטיים על ידי נאשמים.