עת"מ 2683/07
פסק-דין מנהלי תל-אביב-יפו
תקציר
עותר יתום, שגודל על ידי סבתו בדירה ציבורית, ביקש זכויות חוזיות כ"דייר ממשיך" לאחר מותה. הבקשה נדחתה על ידי משרד השיכון משום שלעותר הייתה דירה בחמש השנים שקדמו לפטירת סבתו, כנדרש בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. העותר טען כי בעלותו הייתה פיקטיבית וכפויה, בהיותה רישום פורמלי גרידא ללא קשר ממשי לנכס. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטת המשרד סבירה ועולה בקנה אחד עם התכלית החברתית של החקיקה, שמטרתה לספק דיור ציבורי מצומצם לנזקקים באמת. בעלותו של העותר, פורמלית או לא, הוציאה אותו מתנאי הזכאות. בית המשפט דחה את העתירה וציין כי החלטות גופים מנהליים נתונות לביקורת שיפוטית, ורק סטיות מהותיות מהסבירות מצדיקות התערבות. במקרה זה, דבקות המשרד בפרשנותו המחמירה של החוק הייתה מוצדקת נוכח מצוקת הדיור. מכאן, שהעותר לא נחשב לדייר ממשיך והוא יפונה מהדירה. פסק הדין הדגיש את ההתערבות המצומצמת בהחלטות מינהליות ואת אחריותם של גופים מנהליים בהקצאת משאבים ציבוריים מוגבלים.
חקיקה מקושרת
עת"מ 2683/07 יפת נגאר נ' עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, מנהלי (5.9.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.