עמ"נ 61979-07-23

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור מטעמים הומניטריים ומעניק מעמד של תושב ארעי לי.פ., אחד המערערים, למשך שנתיים. מעמד זה יאפשר לי.פ. להגיש כל בקשה למגורים בתום תקופה זו, שעל המשיב לשקול. עניינו של ו.פ., מערער נוסף, יחד עם עניינה של אמו של י.פ., מופנים שוב לוועדה לדיון מחודש בבקשתם לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים, כאשר החלטה צפויה להתקבל עד ליום 1.7.2024. פסק דין זה מבוסס על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, לי.פ. קשרים חזקים לישראל, לאחר שגדלו והתחנכו כאן, ללא קשרים או משפחה בארץ מוצאם, מולדובה, למעט אב נפקד. שנית, מצבם הנפשי של י.פ., שהתמודדו עם נטיות אובדניות בשל אתגר מעמדם, לא נשקל כראוי על ידי הוועדה, וכך גם הקשר הנפשי שלהם לישראל וההזדהות עם העם היהודי. פסק הדין מדגיש את חובתה של הרשות לקיים ראיונות יסודיים עם מערערים, ובעיקר קטינים, ולבסס את הכרעות על תשתית עובדתית ראויה, דבר שלא נעשה די במקרה זה. עקרון טובת הילד מודגש, במיוחד לגבי ו.פ., שלא רואיין למרות היותו קטין. לבסוף, מוכר שיקול הדעת הרחב של שר הפנים בהחלטות על אשרות ורישיונות שהייה, אך בית המשפט מתערב במקרה זה בשל נסיבות חריגות. הוצאות המערערים מוטלות על המשיב, ופסק הדין כולל פרטים הנוגעים לזכויות לפרטיות.