בד"א 24/09

תקציר

פסק הדין מזכה את המשיב מאשמת איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים ועבירות על מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת בעל מקצוע הקשור לטענת "זיוף". עם זאת, היא מאשרת את ההרשעה לפי סעיפים 40 ו-42 לכללי האתיקה, בכפוף לשינוי בחומרת המעשה המיוחס למשיב, קרי עבירות של עיכוב ושליחת יד בפיקדונות ואי דיווח על פיקדונות. על המשיב נגזרו שבע שנות מאסר על תנאי, מתוכן ארבעים חודשים לריצוי, על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו. הן המשיב והן הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו ערערו על גזר הדין. הוועדה ביקשה להטיל על המשיב הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין. בית הדין המשמעתי הארצי זיכה את המשיב מחלק מהעבירות בהן הורשע וקיבל חלקית את הערעור על הכרעת הדין ביחס לעבירה של טיפול בכספי נאמנות. הסכם הפשרה שהושג בין המשיב לבין המתלוננים הוכיח כי הראשון היה זכאי לשכר טרחה גבוה מהסכומים שניכה. מדובר בשינוי משמעותי בהרשעת המשיב, שהיה מביא להקלה משמעותית בעונש. עם זאת, בית המשפט מצא את טענות הוועדה המחוזית כבדות משקל. התנהלותו של המשיב כעורך דין נמצאה קשה ועגומה, והוועדה ביקשה את הרחקתו לצמיתות מלשכת עורכי הדין. בית המשפט ציין את הטרגדיה האישית של המשיב, לרבות בריאותו הנפשית הרופפת, ואת העובדה שמרבית הטרגדיות שלו התרחשו לאחר ביצוע העבירות. באיזון בין גורמים אלה, קבע בית המשפט כי יש להחיל את העונש שהוטל על עו"ד גדעון חיים בע"א 1744/06 גם במקרה זה – השעיה בפועל לתקופה של 30 חודשים ושלוש שנות מאסר על תנאי. בנוסף, בית המשפט הפנה את חברי הוועד המרכזי לסוגיית בריאותם הנפשית של עורכי הדין והשפעתה האפשרית על יכולתם לתפקד והציע לשקול שינויים במצב המשפטי הקיים. פסק הדין נשלח בדואר לבאי כוח הצדדים, והעתק ממנו יועבר לוועד המרכזי לעיון בהוראות הרלוונטיות.