ת"א 63578-03-17

תקציר

השופט דוחה את טענות התובעים נגד הנתבעים מכמה טעמים. ראשית, התובעים לא סיפקו את הסכמי המכר המלאים עבור כל דירה, דבר המקשה על הערכת טענותיהם. שנית, אין קשר חוזי בין התובעים כהן לבין הנתבעים, שכן כהן רכש את דירתם כנכס יד שנייה מגורם אחר. לפיכך, טענותיו של כהן נגד הנתבעים, לרבות עו"ד ברנס, אינן רלוונטיות. שלישית, התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם כי הסכמי המכר הם חוזים אחידים. מהעדויות עולה כי ההסכמים היו נתונים למשא ומתן ולשינויים, מה שהופך אותם ללא סטנדרטיים. עוד מציינת השופטת כי העיכוב ברישום הבניין כבית משותף נגרם בשל אי סדרים בבנייה בדירות, אשר בוצעו בשיתוף פעולה בין התובעים לחברה. האחריות לעיכוב זה מתחלקת אפוא שווה בשווה הן לתובעים והן לחברה. תביעת התובעים לפיצוי בגין הפרה יסודית של ההסכם נדחית מאחר שהתובעים לא הוכיחו נזק כלשהו. הם גם לא הצליחו לספק ראיות לנזקים אחרים לכאורה, כולל הפסד עקב תנאי משכנתא ועוגמת נפש. השופטת דוחה גם את התביעה להשבת שכר טרחה ששולם לעו"ד ברנס, שכן העיכוב ברישום לא היה באשמת הנתבעים בלבד. לסיכום, השופט דוחה את התביעה העיקרית וכתוצאה מכך את ההודעות לצד שלישי ורביעי. עם זאת, התובעים אינם נדרשים לשלם את הוצאות החברה בשל מהות ההליך וניהולו. התובעים חויבו ביחד ולחוד לשלם לנתבעת מס' 2 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪. בנוסף, מאחר שלא נמצא בסיס לתביעה נגד בעלי המניות, חויבו התובעים לשלם לנתבעים 3 עד 6 ביחד וביחד 20,000 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים וחתום על ידי השופטת ריקי שמולביץ.