ת"פ 39316-10-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: תיק פלילי 39316-10-23 מדינת ישראל נ' סוזה נטו** **1. עובדות כתב האישום והרשעה:** הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. העובדות שנקבעו הן כי בתאריך 17.7.23, בשעה 02:57, החזיק הנאשם ברחוב נווה ציון 1 בראשון לציון, על גופו, סכין יפנית מתקבעת שאורך להבה 8 ס"מ, כשהוא עוטה מסכת סקי המכסה את פניו. **2. היעדר עבר פלילי:** נקודה מהותית לזכות הנאשם היא היעדר רישום פלילי לחובתו. הדבר מצביע על כך שמדובר באירוע ראשון מסוגו מבחינה פלילית, ולכן ניתן להתייחס אליו במידת הרתעה ושיקום, ולא רק כאל עבריין סדרתי. **3. תסקירים מטעם שירות המבחן – התפתחות והערכה:** הוגשו שלושה תסקירים מטעם שירות המבחן, המעידים על תהליך הערכה מתמשך ומורכב: * **התסקיר הראשון (2.10.24):** מתאר נסיבות חיים מורכבות: בן 19, רווק, מתגורר עם הוריו, עובד במאפייה, סיים 12 שנות לימוד, צורך קנביס מגיל 17. נראה כי ישנה הידרדרות תפקודית. העובדה שלא גויס לצה"ל בשל ההליך הפלילי מוסיפה קושי. התסקיר מעלה קשיים בהתייצבות לבדיקות סמים, המוסברים לכאורה על ידי קשיי התפנות מהעבודה. גרסת הנאשם לאירוע – החזקת הסכין לצורך פתיחת ארגזים, השימוש במסכה כ"היתולי" ו"שטותי" בין חברים, תוך הדגשת השפעת אלכוהול אך הכחשת כוונה לפגוע. שירות המבחן התרשם מאישיות לא מגובשת, שימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים וסיכון משמעותי להתמכרות. הנאשם לא היה בשל להליך טיפולי, ולכן לא ניתנה המלצה שיקומית. * **התסקיר השני (6.2.25):** מצביע על מוטיבציה נמוכה של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי, והעדפה לסיים את ההליך המשפטי כדי להתמקד בתפקוד תעסוקתי. הנאשם הסכים לבדיקות סמים. הוא שלל התמכרות, אך שירות המבחן התרשם מהידרדרות וסיכון משמעותי. מתוך 6 מועדים לבדיקות, הגיע לשתיים שנמצאו חיוביות לקנביס. שירות המבחן הסיק על חוסר מוטיבציה, קושי בהערכה ביקורתית של התנהגותו וקשיים בקשר רציף, ולכן לא ראה יעילות בהמשך מעורבותו. * **התסקיר השלישי (9.2.26):** מתאר יציבות תעסוקתית במאפייה. הנאשם ריצה עונש בכלא צבאי בשל עריקות, אך הביע רצון לשרת בתפקיד שיאפשר לו לעבוד במקביל. הוא ממשיך להשתמש בסמים, אך אינו רואה בכך בעיה. בדיקות השתן נמצאו חיוביות ושליליות לסירוגין. שירות המבחן התרשם שהנאשם ממוקד ביומיום ובתפקוד קונקרטי, ואינו פנוי לבחינה עצמית. מאחר ומתקשה להכיר בצורך בטיפול, לא ניתנה המלצה לצו מבחן. **4. טיעוני הצדדים:** * **המאשימה:** הדגישה את חומרת העבירה, הפנתה לפסיקה ועתרה למאסר בפועל. בסופו של דבר, בהתחשב בתסקירי שירות המבחן, גילה הצעיר ומצבו הכלכלי, עתרה ל-4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בתוספת מאסר על תנאי והתחייבות. * **ההגנה:** חזרה בה מבקשת ביטול ההרשעה. הדגישה את גילו הצעיר של הנאשם (18 ו-1 חודש בעת ביצוע העבירה), היעדר תיקים נוספים מזה כשנתיים וחצי, ונסיבותיו המשפחתיות (הוריו חולים ועל כן הוא המפרנס). ההגנה טענה כי הנאשם אינו מכור לסמים, ודי בהרשעה כשלעצמה כגורם מרתיע. השימוש במסכה הוסבר כ"מעשה קונדס" והסכין היפנית הוצגה כשונה מסכין מתקבעת. ההגנה ביקשה ענישה של מאסר על תנאי, או במקרה של מאסר בפועל, להחריג את הנאשם מטעמי הגנה מן הצדק. **5. דיון והכרעה – עקרונות משפטיים ושיקולים:** * **חומרת העבירה:** בית המשפט הדגיש את הפגיעה בביטחון הציבור, ואת הפוטנציאל הנזק הגדול בעבירות סכינאות, בהיותן "עבירות מסגרת לכל עבירות האלימות". הובאה ציטוט מבית המשפט העליון (ע"פ 9133/04 גורדון) המדגיש את הצורך במיגור תופעת נשיאת הסכינים באמצעות ענישה חמורה. * **נסיבות ביצוע העבירה:** בית המשפט התחשב בכך שהנאשם החזיק בסכין יפנית (בניגוד לסכין מתקבעת, כפי שהודגש על ידי ההגנה), עטה מסכת סקי בעונת הקיץ, ונראה כי נסיבות אלו, בצירוף גילו הצעיר, הובילו לקביעת מתחם ענישה גמיש יותר. * **מדיניות ענישה (פסיקה):** בית המשפט הפנה למספר פסקי דין רלוונטיים, המלמדים על מגוון רחב של ענישות בעבירות החזקת סכין, החל ממאסר על תנאי וצו של"צ, דרך עבודות שירות, ועד למאסר בפועל. המקרים המוצגים מראים כי גיל הנאשם, היעדר עבר פלילי, ונסיבותיו האישיות משפיעים משמעותית על קביעת העונש. * *רע"פ 1297/22 ממן:* 7 חודשי עבודות שירות. * *עפ"ג 48024-06-23 חאג' יחיא:* 3 חודשי עבודות שירות, שהומר למאסר מותנה. * *עפ"ג 27461-06-23 אלעאבד:* חודש מאסר בעבודות שירות, שהומר למאסר מותנה. * *ת"פ 43877-11-21 מסיקה:* 140 שעות של"צ והתחייבות (נאשם צעיר ללא עבר). * *ת"פ 62828-05-19 ברשנסקי:* 3 חודשי מאסר בפועל (עם עבר פלילי). * **קביעת מתחם העונש ההולם:** בהתחשב בכל הנסיבות – גילו הצעיר של הנאשם (18 ו-1 חודש בעת הביצוע), העובדה שהמסיכה והסכין היו בהקשר של "מעשה קונדס" ו"הומוריסטי", והיעדר עבר פלילי – בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין **מאסר על תנאי ועד ל-12 חודשי מאסר**, לצד ענישה נלווית. * **קביעת העונש הספציפי:** בית המשפט התחשב ב: * **הודאה וחרטה:** חיסכון בזמן שיפוטי. * **גיל צעיר:** אישיות שטרם התגבשה, פעולה באימפולסיביות ובילדותיות. * **היעדר דפוסים עברייניים/אלימים:** לפי התרשמות שירות המבחן. * **חוסר בשלות טיפולית:** אינו מוכן לטיפול כעת, אך זה לא פוסל את האפשרות לעונש שיקום עתידי. * **היעדר עבר פלילי:** שיקול מרכזי לקולה. * **נסיבות משפחתיות:** הנאשם מפרנס את הוריו החולים, ועונש מאסר יפגע בהם קשות. * **הרתעה:** ההרשעה עצמה תהווה הרתעה. * **מכתבי המלצה:** מעידים על מחויבותו לעבודה ותרומה לחברה. * **קביעת העונש ברף התחתון:** בשל כל השיקולים הללו, ובפרט גילו הצעיר, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, והעובדה שהוא ממתין לגיוס, נקבע עונשו של הנאשם **ברף התחתון של מתחם העונש ההולם**. **6. העונש שנגזר:** * **מאסר על תנאי:** 4 חודשים, שלא ירוצה אלא אם יעבור עבירה דומה בתוך 3 שנים. * **התחייבות:** על סך 2,500 ₪, שלא לעבור עבירת החזקת סכין בתוך 3 שנים, אחרת ייעצר ל-14 יום. * **צו להשמדת הסכין.** **7. עקרונות משפטיים וחידושים:** * **פרשנות "מטרה כשרה":** אף על פי שהסכין הוחזקה לכאורה לפתיחת ארגזים (מטרה מקצועית), העובדה שהנאשם עטה מסכה והיה במצב של "התחפשות" במהלך הלילה, ערערה את הסברה כי מדובר בהחזקה אך ורק למטרה כשרה, במיוחד לאור הקשר האפשרי לאלכוהול. בית המשפט נזהר מלפסוק כי השימוש במסכה ובסכין היה "הומוריסטי" או "קונדס" באופן מוחלט, אלא התחשב בכך כנסיבה מקלה. * **גישה הדרגתית בענישה:** בית המשפט מדגים גישה הדרגתית בענישה, כאשר השיקולים לקולה (גיל, היעדר עבר, נסיבות משפחתיות, התנהלות חיובית בעבודה) הובילו לקביעת העונש ברף התחתון, תוך שימוש במאסר על תנאי והתחייבות, ולא מאסר בפועל או עבודות שירות. * **השפעת תסקירים משטרתיים:** התסקירים שימשו כלי מרכזי להבנת התמונה הרחבה של הנאשם – קשייו, סיכוניו, התפתחותו, והמוטיבציה שלו לשיקום. העובדה שלא ניתנה המלצה טיפולית מפורשת לא מנעה מבית המשפט להטיל עונש, אך כן השפיעה על סוג העונש (העדיף על פני צו מבחן). * **איזון בין חומרת העבירה לשיקום:** בית המשפט נדרש לאזן בין החומרה המובנית של עבירת החזקת סכין לבין הצורך בשיקום נאשם צעיר, ללא עבר פלילי, עם נסיבות חיים מורכבות. ההתמקדות ב"רף התחתון" מראה כי התחשבות בנאשם כ"אנושי" ועם פוטנציאל שיקום, גברה על הצורך בענישה מחמירה יותר במקרה זה. * **שימוש בפסיקה כמדריך:** הפסיקה שהובאה לא שימשה כ"קלף חובה" אלא כמדריך לקביעת טווח הענישה ההולם, תוך התאמה לנסיבותיו הספציפיות של הנאשם. **לסיכום,** פסק הדין מדגים יישום גמיש של הוראות החוק, תוך שקלול מעמיק של מגוון רחב של נסיבות אישיות, משפחתיות וחברתיות, על מנת להגיע לעונש מידתי, המאזן בין הצורך בהרתעה לבין האפשרות לשיקום. ההתמקדות בגילו הצעיר של הנאשם, בהיעדר עברו הפלילי, ובמצבו המשפחתי, מהווה עקרון מרכזי שהוביל להחלטה להטיל עונש ברף התחתון של המתחם.