ע"א 454/65

תקציר

במקרה שהציג השופט זוסמן, הגיש המשיב בקשה לפסק דין מקוצר, בטענה שניתנה "הלוואת מחקר" למערערת, שאישרה את קבלתה במסמך מיום 21.5.1963. המערער ביקש רשות להתגונן, כשהוא נתמך בתצהיר שבו הודה בקבלת הכסף אך טען כי ניתן לפרוע אותו רק בתנאים מסוימים – ובראשם הקמת מפעל רווחי מהמצאותיו. רשם בית המשפט המחוזי התיר תחילה למערערת להתגונן מפני תביעות ריבית אך לא מפני תביעת ההלוואה העיקרית, ובעקבות זאת הוגש ערעור. ההחלטה חוזרת ומאשרת כי יש לאפשר לנאשם להתגונן אם הוא מראה הגנה סבירה, גם אם היא אינה מובטחת. בית המשפט הניח כי דברי הנתבע נכונים אלא אם כן זויפו, וציין כי היעדר תנאים מוגדרים במסמך הכתוב אינו שולל הגנה לפי חוק סדר הדין האזרחי העות'מאני. היא מתחה ביקורת על הרשם על חריגה בכך שהעריך את משקלה של ההגנה בטרם עת. על אף החולשות הנתפסות בעניינו של המערער, הודגשה הזכות לשימוע פרוצדורלי הוגן, תוך ביטול כל הבחנה לשונית בין "מענק" לבין "הלוואה". בסופו של דבר, הערעור התקבל, פסק דינו של הרשם בוטל, ולמערער ניתנה הזדמנות להתגונן באופן מלא. בית המשפט המחוזי הונחה לקבוע בהקדם מועד לבירור התביעה, תוך פסיקת הוצאות לטובת המערערת.