ע"פ 305/74

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון זיכה את המערער ממספר עבירות בשל חוסר ראיות מספיקות. המערער הורשע בפריצה, גניבה, החזקת כלים הקשורים לסמים, שימוש בסמים ואספקת סמים לקטין בבית המשפט המחוזי בירושלים. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי הערכאה הנמוכה יותר שגתה כשסירבה לבקשת הנאשם להיזכר בעד התביעה, אטיאס, שעדותו הייתה חיונית להרשעה. בית המשפט קבע, כי כאשר מתגלה מידע חדש המטיל ספק בעדותו הקודמת של עד, זכותו של הנאשם להתקשר אליו שוב. יתר על כן, עדותו של הקטין, ביטון, לא טעונה אישוש שכן הוא לא היה שותף אלא קורבן. ביטון והמערער עישנו יחד סמים, שהיוו עבירות נפרדות, ולכן עדותו של ביטון הייתה עצמאית. בנוסף, אטיאס, שחזר בו מעדותו וטען כי היא ניתנה תחת לחץ, היה צריך להיקרא שוב להעיד, מה שהיה מביא ככל הנראה לזיכויו של המערער מאשמת החזקת כלים הקשורים לסמים ואספקת סמים לאטיאס. בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי הרשעתו של המערער בשימוש בסמים ובאספקת סמים לביטון הייתה מוצדקת, והעונש הופחת לשנה וחצי מאסר בפועל, ויתרת השנתיים על תנאי.