ת"א 10202/06

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט את התביעה שהגישו התובעים נגד שני נתבעים, שהיו בהתאמה מארגני טיסת שכר והמוביל האווירי. התובעים תבעו פיצוי בגין טיסה שהתעכבה במסגרת חבילת תיור שרכשו מהמארגן, שכללה שהייה של חמישה לילות בטורקיה. המראת הטיסה התעכבה בכארבע שעות, דבר שגרם אי נוחות לתובעים. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להטיל על מי מהנתבעים אחריות לעיכוב. בית המשפט קבע כי המארגן, הנתבע מס' 1, לא היה אחראי לעיכוב שכן טיסות שכר כפופות מטבען לשינויים בלוחות הזמנים והמארגן לא התחייב בפני התובעים באופן ספציפי בנוגע לזמני הטיסות. זאת ועוד, לא עלה בידי התובעים להוכיח כל רשלנות מצד הנתבעת מס' 1. באשר לנתבעת מס' 2, המוביל האווירי, ציין בית המשפט כי לא היה קשר ישיר או הסכם בין התובעים לבין הנתבעת. התובעים לא הציגו כל ראיה, כגון כרטיסי טיסה, המצביעה על התחייבות של הנתבעת מס' 2 למועד טיסה מסוים. בית המשפט קבע, כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם באשר לחבותה של הנתבעת מס' 2, והעיכוב בן ארבע השעות, המיוחס לתקלה במטוס, אינו מהווה הפרת חובה בנסיבות העניין. בנוסף, השופטת ציינה כי התובעים היו יכולים בקלות לקבל הוכחות מהדקה ה-90, אך לא עשו זאת, מה שמעלה חשד לגבי טענתם. לפיכך, התביעה נגד שני הנתבעים נדחתה, והתובעים חויבו לשלם לכל נתבע 1,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ופורסמה ביום 2.5.2007.