רע"א 17613-09-14

תקציר

המשיב טען, כי המערערת הפרה את תנאי הסכם החכירה בכך שפלשה שלא כדין לשטחים נוספים מעבר לשטח המושכר ללא אישור. למערערת ניתן די והותר לקיים את הסכם הפשרה, אשר נתן תוקף לפסק הדין, אך היא לא פינתה את השטחים הנוספים במועד שנקבע. עוד טענו המשיב כי התנהלות המערערת חשפה אותם להשלכות משפטיות אפשריות מצד הרשויות. תביעת המערערת, שהוגשה ביום 22.7.2014, נתפסה כטקטיקת שיהוי, ובית המשפט הסכים עם טענת המשיב כי סיכויי הצלחתה של המערערת להוכיח את טענתה קלושים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, מה גם שהמערערת כבר חתמה על חוזה שכירות בנכס אחר. מאחר שהשיפוצים המתוכננים של המשיב ייפגעו על ידי המשך ההשתלטות של המערערת על האתר, מצא בית המשפט כי המשיב יסבול יותר אם יינתן סעד זמני. השופט הגיע למסקנה כי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטת בית המשפט הפרוצדורלי ודחה את הערעור, תוך שהוא מורה למערער לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.