ת"א 24817-02-20

תקציר

השופט מצא כי תביעת התובע, הקשורה לרשות המקרקעין, אינה חוסה תחת חוק ההתיישנות. התביעה המקורית הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות, והתביעה המתוקנת, שרק שינתה את הסעד המבוקש, הוגשה בצדק כהמשך לתביעה המקורית ולא שללה מהנתבע זכויות כלשהן. עוד קבעה השופטת כי אין לדחות את התביעה מחמת שיהוי, שכן השיהוי בהגשה לא גרם לפגיעה משמעותית ביכולתו של הנתבע להתגונן מפני התביעה, מה גם שלא מדובר בשיהוי ממושך ולא הובאו ראיות התומכות בטענות הנתבע בעניין זה. עוד קבעה השופטת כי אין לדחות את התביעה מחוסר עילה או יריבות, שכן היו שאלות עובדתיות ומשפטיות שהעלה התובע וטעונות הבהרה בדיון לגופו של עניין. מחלוקות עובדתיות לא יכלו להיות מוכרעות בשלב זה. השופטת סיימה את דבריה בדחותה את בקשת הנתבעת לדחות את התביעה והורתה לנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 3,000 ₪ בתוך 30 יום.