ע"א 572/74
פסק-דין עליון
תקציר
מדובר במקרה דנן בשאלה האם ניתן לתבוע עד שמוסר עדות שקר, הגורמת לתובע לשיקול דעת מוטעה המוביל לנזק גופני, כספי או מוניטין. בית המשפט המחוזי דחה את טענות התובעת, שעליהן הוגש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעורים ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הסיבה העיקרית מבוססת על נימוקים של תקנת הציבור - התרת תביעות כאלה תחשוף עדים להטרדות ואיומים, ותרתיע אותם מלהתייצב ולהעיד בחופשיות בבית המשפט. יתר על כן, המחוקק הישראלי סיפק דרכים לתיקון הרשעות שווא, לרבות משפטים חוזרים ופיצויים, ומייתר את הצורך בתביעות אזרחיות נגד עדים. אין גם תקדים במשפט הישראלי לתביעות מסוג זה, ואין הוראה בפקודת הנזיקין ממנה משתמע כי כל עבירה פלילית מהווה עוולה אזרחית. בעוד שהחובה להעיד אמת היא חובה ציבורית, אין זו חובה המוטלת על בעלי הדין, שהאינטרסים שלהם עלולים להתנגש עם האינטרס הציבורי של בית המשפט. לפיכך, הפרת חובה זו אינה יכולה לשמש עילה למשפט אזרחי. פסק הדין דן גם בעמדה בשיטות המשפט השונות, לרבות המשפט הסקוטי, הצרפתי, הגרמני, האוסטרי, האמריקאי והאנגלי, ומראה כי רובן אינן מאפשרות תביעות אזרחיות בגין עדות שקר.
ע"א 572/74 מרדכי רויטמן, עו"ד נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, אהרן מאיר, אלי אונגר ע"א 572/74, מרדכי רויטמן, עו"ד, נגד, י' ד' שחור, עו"ד ע"א 573/74, מרדכי רויטמן, עו"ד, נגד, מאיר הלוי ע"א 574/74, עליון (12.3.1975)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.