ת"א 39295-06-17

תקציר

השופט דחה את התביעה נגד נאשם 3, בקובעו כי האירוע המדובר אינו נופל בגדרו של חוק פלתד. התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהפיצוץ אירע בעת שהסוללה הייתה מחוברת למלגזה או כי הוא נגרם כתוצאה מכך שג'מאל התניע את המלגזה האמורה, דבר שהיה תנאי הכרחי להחלת חוק פלטד. במקום זאת, הראיות, כולל עדויות של עדי ראייה והצהרות כתובות, הצביעו על כך שהסוללה הייתה על הרצפה בזמן הפיצוץ ולא הייתה מחוברת למלגזה. יתר על כן, לא הוכח באופן מהימן שג'מאל הפעיל את המלגזה. השופטת הדגישה כי גרסת התובע לאירועים השתנתה באופן משמעותי עם הזמן, בעוד שעדויות הצדדים האחרים, לרבות ג'מאל ונאשם 1, נותרו עקביות לגבי מיקום הסוללה. בנוסף, היעדר ראיות מצולמות התומכות בגרסתו של התובע וקיומה של הקלטת וידאו של האירוע שלא הוצגה כראיה מטילים ספק במהימנותו. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי נסיבות האירוע אינן מתיישבות עם טענות התובע ובמקום זאת תמך בטענה כי הסוללה טופלה באופן ידני בעת הפיצוץ. כתוצאה מכך, נדחתה גם ההודעה לצ.ג. (נאשם 1), והתיק ימשיך אך ורק נגד נאשמים 1 ו-2, תוך פסיקת הוצאות לנאשם 3.