ת"א 64708-06-18

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכב המבוטח על ידי הנתבעת, תבע פיצויים. המחלוקת העיקרית נגעה לגובה נכותו הרפואית של התובע, וכתוצאה מכך לנכותו התפקודית ולפגיעה בכושר ההשתכרות שלו. בית המשפט מינה מומחה אורתופדי אשר ייחס מחצית מנכותו של התובע למצב קודם ואת המחצית השנייה לתאונה. בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה, וקבע כי לתובעת נקבעה נכות של 5% בעמוד השדרה הצווארי ו-2.5% נכות בגב התחתון, וכתוצאה מכך נקבעה נכות של 7.375% ביחד. בית המשפט קבע כי הנכות התפקודית משקפת באופן הדוק את הנכות הרפואית וגם היא נאמדת בשיעור של 7%. בית המשפט התחשב גם בפגיעה בכושר ההשתכרות של התובע, שהושפעה מבעיות הקשב והריכוז שלו, ופסק לו פגיעה של 7%, למרות חוות דעת המומחה כי לא סבל ממגבלות תפקודיות. שכר הבסיס נקבע על 19,262 ₪ לחודש, מאחר שהתובעת לא סיפקה ראיות מספיקות לשכר גבוה יותר. בית המשפט חישב את הפסד השכר של התובע בעבר ב-45,000 ₪ ופסק לו סכום גלובלי של 120,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, בהתחשב במקצועו, בשיעור נכותו, ובגילו. פיצוי נוסף נפסק בגין הפרשות סוציאליות (21,000 ש"ח), עזרה (10,000 ש"ח), הוצאות רפואיות ואחרות (8,000 ש"ח) ונזקים לא ממוניים (15,000 ש"ח). לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל התובע (147,000 ₪), סך הפיצויים הסתכם ב-72,000 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 10,951 ₪ והוצאות משפט, בתוך 30 יום. זכות הערעור נשמרה. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 27.5.2021.