ת"צ 36568-07-19

תקציר

פסק הדין דוחה בקשות לדחייה על הסף בתובענה ייצוגית שעניינה נזקי גוף מזיהום סביבתי. הוא פותח בהדגשת תכליתה של תובענה ייצוגית – טיפול בתביעות בגין נזקי גוף הנובעים מחשיפה המונית למפגעים סביבתיים כהליך קולקטיבי, יעיל והוגן. חוק התובענות הייצוגיות, שנחקק בשנת 2006, מספק מסגרת לאיחוד תביעות לקידום אינטרסים פרטיים וציבוריים כאחד, אכיפת חוקים, הרתעה מפני הפרות והבטחת סעד לאנשים מושפעים שאחרת היו מתקשים ליזום תביעות אישיות בשל עלות או מורכבות. פסק הדין מדגיש כי תובענות ייצוגיות מסוג זה יכולות לכלול מפגעים סביבתיים, אינן מוגבלות על ידי עילות תביעה מוגדרות בהחלט, ועשויות לכלול תביעות בגין נזקי גוף ונזקים שנגרמו כתוצאה מעוולות המוניות או חשיפה ממושכת לחומרים מזיקים. בית המשפט מדגיש את החשיבות של קיום שאלות מהותיות המשותפות לכל חברי הקבוצה ובוחן האם תביעה ייצוגית היא הדרך היעילה ביותר להתמודד עם הסכסוך. הדו"ח מציין כי יש להתייחס לסוגיות של אחריות, קשרים סיבתיים ונזקים, ומדגיש את תפקידן של ראיות סטטיסטיות ומדעיות בביסוס קשרים סיבתיים פוטנציאליים. יש לציין כי היא מדגישה כי לבתי המשפט יש את הכלים להתמודד ביעילות עם וריאציות אינדיבידואליות בתובענה ייצוגית. עוד מבהיר פסק הדין כי תביעות של ארגונים מותרות אם קשה למצוא תובעים בודדים, בתנאי שמתקיימים קריטריונים ארגוניים. טענות ספציפיות של המשיבים לדחייה נדחו, שכן בית המשפט סבר שהן מוקדמות מדי לדחייה על הסף, דבר המחייב בירור עובדתי נוסף במהלך הליך התובענה הייצוגית. ככלל, דחיית הבקשות על הסף משקפת את עמדת בית המשפט כי על בסיס המסגרת המשפטית שהותוותה ומטרותיה, מנגנון התובענה הייצוגית מהווה אפיק מתאים לטיפול בתביעות שהוצגו.