ת"א 41163-08-18

תקציר

פסק דין זה ניתן בעקבות תביעה לפיצויי נזקי גוף שהגישו אם ובתה הקטינה בעקבות תאונת דרכים בשנת 2017. התביעה הוגשה נגד מבטחת הרכב המעורב בתאונה, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת אינה חולקת על אחריותה לפצות את התובעים; לפיכך, מוקד התיק סובב סביב היקף הנזקים. לגבי התובעת הראשונה – האם, ילידת 1976 – מינה בית המשפט מומחה אורתופדי שקבע כי היא סובלת מנכות קבועה בשיעור של 14.5% עקב התאונה, ועוד 10% נכות זמנית למשך שלושה חודשים. נכות זו נובעת מצליפת שוט ומפציעות גב. המומחה ייחס שליש מנכות זו לתאונה הנוכחית ושני שלישים לתאונת דרכים קודמת בשנת 2009. בית המשפט בחן האם ניתן להציג בפני המומחה את קביעת הנכות של התאונה הקודמת, ובסופו של דבר הכריע לטובת הצגתה כנכות כדין. בעקבות בדיקת המומחה, בית המשפט הכיר בנכות הרפואית של התובע בקשר לתאונה בשיעור של 9.75%. התובעת חזרה לעבוד כמורה לאנגלית זמן קצר לאחר התאונה ושכרה עלה מאז. לפיכך, בית המשפט לא פסק כל פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר. בהתחשב בנכותו התפקודית של התובע, בפגיעה בכושר ההשתכרות העתידי ובראשי נזק נוספים – לרבות עזרה לזולת, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות – פסק בית המשפט לתובע הראשון סך של 100,000 ₪. התובעת השנייה, הקטינה בת, הייתה בת ארבע בעת התאונה ולא נגרמו לה חבלות גופניות ניכרות. בית המשפט פסק לה 5,000 ₪ בגין כאב וסבל, מאחר שלא הייתה חוות דעת רפואית של מומחה הקושרת את קשיי השפה שלה לתאונה. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לשני התובעים את הסכומים הנקובים, בתוספת שכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.