בג"צ 696/09

תקציר

העותרים, בעלי קרקעות בכפר רות, ביקשו להכשיר שימוש לא חקלאי בחלק ב' של נחלתם. הם היו מעורבים בהליכים אזרחיים ופליליים שונים בשל שימושים אלה. בית המשפט מצא כי בקשות הסעד של העותרים נעדרות שחר, וכי יש לדחות את העתירות. זאת, בהתבסס על מספר גורמים: ניסיונותיהם של העותרים להכשיר את מעשיהם לאחר מעשה, עיכובים משמעותיים בפנייה לבית המשפט ואי מיצוי הליכים אחרים. עוד ציין בית המשפט כי העותרים לא עמדו בדרישות לשימוש לא חקלאי לפי החלטות 755 או 1101. יתר על כן, בית המשפט לא יכול היה להעניק סעד בנוגע לתכניות מתאר בשל אילוצים תכנוניים, ולא היה זה מתפקידו של בית המשפט להורות למינהל מקרקעי ישראל להכין תכנית עבור העותרים. בית המשפט אמנם הכיר במצוקתם התכנונית של העותרים, אך הדגיש כי המצב התכנוני הנוכחי אינו מאפשר פתרון לסוגיותיהן, והביע תקווה כי הגורמים הרלוונטיים יפעלו למציאת פתרון. השופטת מ' נאור והשופט ח' מלצר הסכימו עם פסק הדין.