עמ"ה 1021/02

תקציר

נגד רשות המסים הוגשו שני ערעורים, ערעור אזרחי מס' 1021/02 של אמנון סדן לשנת המס 1994 וערעור אזרחי מס' 1202/01 של בנימין ניגאל לשנות המס 1996-1998, לגבי שיעור המס הראוי החל על מכירת ניירות ערך זרים כהגדרתם בפקודת מס הכנסה. עיקר המחלוקת נסובה סביב שיעור המס החל על סכום הרווחים הראויים לחלוקה הכלולים ברווחי ההון שנצברו ממכירת ניירות ערך אלה. סדן וניגאל טענו שניהם כי המשיב, רשות המסים, היה מחויב לאישור ראשוני שניתן על ידי נציבות מס הכנסה בשנת 1995, אשר התווה את היבטי המס של עסקת החלפת מניות. לטענת המערערים, האישור מזכה אותם בשיעור מס מופחת בשיעור של 10% על חלק הרווחים הראוי לחלוקה. רשות המסים, לעומת זאת, טענה כי האישור אינו מבטיח שיעור מס מופחת וכי החלת שיעור מופחת על הרווחים הניתנים לחלוקה תהיה מנוגדת לתכלית דיני המס הרלוונטיים. אשר לסמכותו המחייבת של האישור המקדמי מצא בית המשפט כי אין בו משום הבטחה או התחייבות מפורשת של המשיב להעניק למערערים שיעור מס מופחת. האישור התפרש כחל על מכירת מניות כניירות ערך "ישראליים", ומכאן שההוראות בדבר רווחים הראויים לחלוקה בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה היו רלוונטיות. עוד קבע בית המשפט כי פרשנותם של המערערים לאישור הובילה לתוצאה פסולה וכי עמדת המשיב עולה בקנה אחד עם כוונת דיני המס. הקביעה וצווי המס המסדירים ניירות ערך זרים נחשבו לממצים ופועלים לצד הוראות פקודת מס הכנסה, ולא כללו את הוראת סעיף 94ב. משכך, נדחו הערעורים. סדן וניגאל חויבו לשלם את הוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 18,000 ₪ ו-36,000 ₪, בהתאמה.