ת"פ 268/03

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן חבלה בכוונה לפצוע, נשיאה, הובלה והחזקה של נשק ותחמושת, איום על שוטר והחזקת רכוש החשוד כגנוב. כתב האישום נבע מאירוע בו ירה הנאשם ברגלו של המתלונן. עדי התביעה העידו כי הנאשם ירה ואילו הנאשם טען כי לקח את האקדח מתוקף אחר וירה מתוך הגנה עצמית. עם זאת, השופט מצא את גרסת הנאשם לאירועים כבלתי סבירה ובלתי עקבית. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם הוא היורה היחיד וכי הוא פעל בפזיזות פושעת וירה בנשק חם לעבר המתלונן ואחרים. השופט הרשיע את הנאשם בעבירה הפחותה של חבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335 לחוק העונשין, וכן ביתר האישומים של נשיאה, הובלה והחזקת נשק; איום על שוטר; והחזקת רכוש גנוב. השופט זיכה את הנאשם מהאישום החמור יותר של חבלה בכוונה לפגוע (לפי סעיף 329) בשל חוסר ראיות ליסוד הנפשי הנדרש. האירוע התרחש בספטמבר 2003, ופסק הדין ניתן בספטמבר 2005.