ת"פ 40345-11-20

תקציר

הנאשם הורשע בשוד ובנהיגה ללא רישיון במסגרת הסדר טיעון. מהעובדות עולה כי הנאשם גנב את רכבם של המתלוננים בעת שעשו עצירה קצרה, כאשר המתלונן יושב במושב הנוסע. הנאשם, שלא היה ברשותו רישיון, הבחין במתלונן יוצא מהרכב אך לא בנוסע השני, ונסע במהירות גבוהה. כאשר צעקה הנוסעת, דחף אותה הנאשם אל מחוץ לרכב, והיא נפלה על הכביש עקב מגבלה פיזית. שירות המבחן תיאר את הרקע הקשה של הנאשם, חוסר שיתוף הפעולה ומעורבותו השולית בפעילות פלילית, והמליץ על ענישה מוחשית ומרתיעה. דו"ח הקורבנות פירט את הנזקים הפיזיים, הנפשיים והכלכליים הקשים שנגרמו לבני הזוג הקשישים כתוצאה מהעבירה, והמליץ על פיצוי כספי. התובע טען לעונש של 5 שנות מאסר, תוך שימת דגש על חומרת העבירה, ואילו ההגנה ביקשה עונש קצר יותר, תוך הדגשת היעדר התכנון וגילו הצעיר של הנאשם. בית המשפט, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, בפגיעה שנגרמה ובנסיבות העבירה, קבע עונש של 3 שנות מאסר, במצטבר לעונשו הנוכחי של הנאשם, לצד מאסר על תנאי, קנס, פיצויים ופסילת נהיגה. בית המשפט הדגיש את הצורך בהרתעה ובגמול, ובסופו של דבר דחה את בקשת הנאשם לחפיפה חלקית בין העונשים.